היום השביעי של פסח והזוגיות שלכם

היום השביעי של פסח, בשונה משאר ימי חול המועד פסח, הוא יום חג, יום טוב. כמו החג הראשון וכל חגי התורה. והוא אסור במלאכה, מלבד מלאכת אוכל נפש...

מדוע יום זה הוא יום חג שאסורה בו כל מלאכה?
המקור ליום החג בשביעי של פסח הוא מהתורה:
"וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכה לא יעשה בהם" (שמות יב, טז).
ביום הראשון של פסח אנחנו יודעים מה קרה – יציאת מצרים,
אבל מה קרה ביום השביעי של פסח שראוי לציון והפיכתו ליום חג ושמחה?

במדרש (מדובר במכילתא, שהיא אחד מספרי המדרשים.... ) מוסבר מה התרחש בימים שלאחר יציאת מצרים:

חז"ל מגלים לנו את התהליכים שעברו בני ישראל ומספרים לנו שכאשר פרעה שלח סוף סוף את עם ישראל, לאחר מכת בכורות, הוא שלח איתם גם שליחים מטעמו כדי לוודא שהם חוזרים לאחר שלושה ימים, כפי שמשה רבינו אמר לפרעה כמה וכמה פעמים: "דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו לה' אלוקינו".

לאחר שלושה ימים, השליחים מטעמו של פרעה ראו שעם ישראל לא חוזר. ביום הרביעי הם חזרו לפרעה וסיפרו לו שעם ישראל בעצם בורח ולא מתכוון לחזור: "ויגד למלך מצרים כי ברח העם" (שמות יד, ה). פרעה החליט באותו הרגע לצאת למרדף אחר בני ישראל כדי להחזירם למצרים. ביום החמישי והשישי הם רדפו ובליל היום השביעי הם השיגו אותם ואז התרחש הנס של קריעת ים סוף וטביעת חיל פרעה בים.

לרגל מאורע זה – קריעת ים סוף, נקבע לדורות יום חג באותו היום, מכיוון שיום זה סימל את היציאה הסופית מעבדות לחרות.

מה המסר של קריעת ים סוף אלינו, היום, יותר מ 3000 שנה אחרי אותו המאורע?
המילה 'תורה' היא מלשון 'הוראה'. כל סיפור בתורה, אינו רק תיאור היסטורי של המאורעות שהתרחשו בתולדות עם ישראל, אלא הוא גם הוראה לחיים שלנו היום. אז מה ההוראה אלינו מסיפור קריעת ים סוף?
האמירה המפורסמת ביותר של חז"ל על קריעת ים סוף היא האמירה המתייחסת לזוגיות בין גבר לאשה:
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף" (מסכת סנהדרין כב/א).
רוב האנשים (וגם המפרשים השונים) מפרשים אמירה זו, שקשה למצוא את בן הזוג המיועד. קשה למצוא את הזיווג.
נציע פירוש שונה וחדש לאמירה זו:
שימו לב שלא נאמר 'קשה מציאת זיווגו של אדם כקריעת ים סוף' , אלא נאמר "קשה לזווגם" - עצם הזיווג הוא קשה. זיווג הוא חיבור. כלומר עצם החיבור של גבר ואשה הוא זה שקשה ולא מציאת הזיווג. עצם החיים המשותפים בצוותא הוא זה שקשה.

עכשיו צריך להבין, מה הקשר בין חיי זוגיות והקשיים והאתגרים שהם מציבים לפנינו, לבין קריעת ים סוף.
ובכלל מתעוררת פה קושיה נוספת:
נניח שאכן הבנו מדוע עצם הזיווג (החיבור) בין גבר לאשה הוא לא פשוט (אני מניח שכל אדם שחי בזוגיות יכול להבין זאת), מדוע הקבילו את הקושי הזה דווקא לקושי שבנס קריעת ים סוף? חסר ניסים אחרים? האם הפיכת הנילוס לדם היא לא נס גדול ומרשים? האם מכת בכורות והפסיחה על בתי בני ישראל אינה נס גדול מספיק?
מה מיוחד בנס של קריעת ים סוף יותר מאשר כל שאר הניסים בתורה, עד שבכל פעם שחז"ל רוצים לומר על משהו שהוא קשה, הם משווים אותו לקריעת ים סוף?
יש הבדל מהותי בין רוב רובם של הניסים בתורה, לבין הנס של קריעת ים סוף.
רוב הניסים היו ניסים שהתרחשו ברגע אחד. ברגע אחד הפכו מי הנילוס לדם, ברגע אחד מתו כל בכורי מצריים, ברגע אחד פתחה האדמה את פיה ובלעה את קורח וכל עדתו, ברגע אחד משה הכה בסלע ויצאו ממנו מים ועוד ועוד. לעומת זאת הנס של קריעת ים סוף היה שונה. זה היה נס מתמשך ולא פעולה רגעית. בני ישראל חצו את ים סוף "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות יד, כב).
טבע המים הוא שהם אינם עומדים כחומה, אלא מצטברים במקום הנמוך ביותר שהם יכולים להגיע אליו. בקריעת ים סוף, המים עמדו כחומה בניגוד לטבעם. וזו לא הייתה פעולה רגעית או נס רגעי. החציה של עם ישראל נמשכה כל הלילה שנאמר: "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה" (שמות יד ,כא) ורק לקראת בוקר סיים אחרון האנשים מעם ישראל לחצות את ים סוף (הם היו כמה מיליוני אנשים כולל נשים וילדים וזה לוקח זמן) ורק אז חומות המים נפלו והטביעו את המצרים "ויהי באשמורת הבוקר וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים" (שמות יד, כד).
כלומר, כל משך החציה, כל הלילה, התרחש נס שבו המים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם של עם ישראל. זה היה נס מתמשך. נס שנמשך כל משך החציה, בניגוד למרבית הניסים האחרים בתורה, שהתרחשו כהרף עין, ברגע אחד.
כביכול, בכל שאר הניסים ה' צריך לעשות מאמץ רגעי וחד פעמי, שינוי רגעי בחוקי הטבע ואילו כאן הוא נדרש למאמץ מתמשך, שינוי מתמשך של חוקי הטבע.

אמירת חז"ל "קשה זיווגם כקריעת ים סוף" רוצה לומר לנו מסר: גם החיבור בין גבר לאשה דורש מאמץ תמידי ומתמשך. אי אפשר ליצור זוגיות טובה ברגע אחד. זה דורש עבודה מתמשכת, בדיוק כמו הנס של קריעת ים סוף.

וכאן אני עובר לתחום ההתמחות המיוחד שלי- לא רק הזיווג (החיבור) בין גבר לאשה דורש עבודה מתמשכת, גם שמירת הבריאות דורשת התמדה.

אנשים רבים עושים 'תוכנית דיאטה' לכמה חדשים כדי לרדת במשקל, אבל לרוב, אם לא משמרים הרגלי חיים בריאים, קרוב לוודאי שהמשקל יעלה בחזרה. כדי לשמור על משקל בריא, יש לעשות מאמץ מתמשך ולא תוכנית זמנית, עוצמתית ככל שתהיה.
גם בתוך עולם הבריאות יש אנשים שחושבים שסדנא לניקוי רעלים או צום מיצים כלשהו באמת מנקים את הגוף מרעלים. אנשים רבים חושבים לעשות 'פרויקט ניקוי' כזה או אחר, אבל גם כאן, כדי לנקות את הגוף באמת מרעלים, יש לחיות כל החיים בצורה נכונה, להימנע מחשיפה לרעלים ולעודד את כוחות הניקוי היומיומיים של הגוף. זה לא 'זבנג וגמרנו' (יש בהחלט מקום לתוכנית ניקוי חזקה יותר מידי תקופה, קצת כמו טיפול שנתי לרכב ואני בהחלט מעודד זאת, אבל כל תוכנית ניקוי באשר היא בשום אופן לא יכולה להחליף אורח חיים בריא באמת. גם אם תעשה לרכב שלך טיפול שנתי במוסך מורשה, מידי שנה בשנה, אם במשך כל ימות השנה, בין טיפול לטיפול תדלק את הרכב בדלק שאינו מתאים למנוע, במוקדם או במאוחר תפקוד הרכב יפגע עד כדי הפיכתו ל total lost ... והנמשל מובן...).
כך גם לגבי ריפוי מחלות. אנשים רבים, כולל גם שוחרי בריאות, כאשר הם חולים, מחפשים את התרופה / הצמח / הפורמולה / הטינקטורה / תוסף התזונה / שירפא אותם תוך זמן קצר. אבל חשוב להבין ולהפנים, שללא שינוי בהרגלי החיים שגרמו להופעת המחלה, גם אם ימצא הצמח שיעלים את הסימפטומים או אפילו ירפא באמת את המחלה, הרי שאם הרגלי החיים לא ישתנו, במוקדם או במאוחר המחלה תחזור בצורה כזו או אחרת (המחלה המקורית, או מחלה חדשה שנובעת מאותם סיבות ומצאה דרך אחרת להתבטא בגופנו).
בהרבה מאוד מחלות, הריפוי אינו תהליך קצר, אלא עבודה מתמשכת ובמקרים רבים - עבודה לכל החיים. חולים רבים, במיוחד במחלות קשות, מחפשים נס שיציל אותם וירפא אותם, איזו תרופה חדשה, צמח אקזוטי כלשהו או תוסף ייחודי. המסר של היום השביעי של פסח, הוא שהנס שאנחנו צריכים להתפלל עליו ולהתאמץ בשבילו, הוא נס כדוגמת קריעת ים סוף, נס מתמשך. ובשביל נס מתמשך צריך עבודה מתמשכת, כדוגמת "המאמץ" המתמשך שהשקיע הקב"ה בהעמדת המים כחומה מימינם ומשמאלם לאורך כל הלילה. בהרבה תחומים בחיים צריכים נסים גדולים. כמו הנס של קריעת ים סוף. ונס גדול כזה דורש מאיתנו עבודה מתמשכת.

זה המסר הפנימי של היום השביעי של פסח, היום בו התרחשה קריעת ים סוף:
יש הישגים בחיים, כגון חיי זוגיות טובים, כגון בריאות טובה ועוד, שמצריכים עבודה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית. אל לנו לחיות באשליות שאפשר להשיג בריאות טובה עם צמח כזה או אחר או תוסף כזה או אחר. הם בהחלט יכולים לסייע ולא פעם יש להם מקום כחלק מתהליך הריפוי וגם בשמירת הבריאות, אבל הם תמיד ישארו כתוספת לתהליך הריפוי האמיתי והשורשי – שינוי הרגלי החיים, הן בתזונה, הן בתנועה, הן בשינה ובמיוחד במחשבה, בשמחה ועוד. והעיקר שהשינוי יהיה מתמשך ולא זמני!

ביום השביעי של פסח, מידי שנה, יורדת הארה רוחנית לעולם שקשורה לפעולה מתמשכת ותמידית, כפי שהיה הנס של קריעת ים סוף, נס מתמשך שגם סיים סופית את גלות מצרים. זה יום טוב לקבל בו החלטות טובות שקשורות להרגלים שאנחנו רוצים להתמיד בהם. ביום זה יש לנו כח רוחני מיוחד שמסייע לנו לעמוד בהחלטות שנקבל באותו היום.

לאתר של ד"ר יוסף גיל שחר